מדרש לקח טוב
פס'. וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בעור. אביו בנו הוא בנבואות. ד״א בנו בעור. ואומר אינו עיקר כמו (שמואל ב י״ד:ו׳) ויכו האחד את האחד באשה התקועית. ונאם הגבר שתום העין. שהשית עינו לראות העתידות. ד״א שתום סתום. שלא היה רואה בעינו הכבד אלא במחזאות בלבד. דבר אחר שתום פתוח. והוא לשון משנה. דתנן במסכת ע״ז ער שישתום ויסתום ויגוף ותנגב פירוש עד שיפתח את החבית ויגוף הנגב בטיט ותנגב שלא יראה לה כזה השיעור אם שהיה היין בלא שומר אסור: